פסק-דין בתיק ע"א 24671-10-12

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
24671-10-12
26.5.2013
בפני :
רחל ברקאי

- נגד -
:
1. מחמד אל באז
2. א.א. ארזי מוקד (1993) בע"מ
3. הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ

עו"ד ממן משה
:
מגדל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד בני כחלון
פסק-דין

1.         מונח בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בקרית גת (כב' השופט א. זבולון), בתיקים מאוחדים, ת.א. 9813-11-10 ות.א. 19093-03-11, מיום 09.07.12, עת קיבל את תביעת המשיבה כנגד המערערים והכיר באחריותם של המערערים לאירוע תאונת הדרכים ובהתאם לנזקים שנגרמו לרכב המבוטח על ידי המשיבה.

2.         המדובר באירוע תאונת דרכים, מיום 19.11.08, בצומת רחובות באזור תעשיה בבאר-שבע, כאשר רכב המבוטח על ידי המשיבה נכנס לצומת ובה בשעה נכנס לצומת, מצידו השמאלי רכבם של המערערים.

3.         בית המשפט קמא נדרש לשתי שאלות - האחת, האם במועד קרות התאונה ניצב בצומת תמרור מסוג ב' - 36(מתן זכות קדימה), מכיוון נסיעתו של רכב המשיבה, שאז אין מחלוקת כי היה על רכב המשיבה ליתן זכות קדימה לרכב המערערים. השאלה השניה - ככל ויתברר שלא ניצב תמרור, אזי כיצד היה על הצדדים לנהוג כאשר על פי הוראת תקנה 64 לתקנות התעבורה, חלה חובה על נהגים כי בעת כניסה לצומת הנטול תמרורים, ליתן זכות קדימה לרכב הבא מימין.

בית המשפט קמא, אשר נדרש לראיות ולטענות הצדדים, קבע כי בעבר אכן היה מוצב תמרור ב' - 36, בכיוון נסיעתו של רכב המשיבה, אולם בעת קרות התאונה תמרור זה היה חתוך וכל שנותר במקום היה עמוד בגובה 20 ס"מ מהקרקע. לפיכך, קבע כי בזמן האירוע לא ניתב תמרור ב- 36 בכיוון נסיעתו של רכב המשיבה ובהתאם, נדרש בית המשפט קמא להכריע בשאלה כיצד היה על הנהגים לנהוג בהעדר תמרור.

בית המשפט קמא קבע, כי נהג זכות קדימה היתה נתונה לרכב המשיבה וכי נהג רכב המערערים, אשר נהג לנסוע במקום כדרך שיגרה, סבר בטעות כי בכיוון נסיעת רכב המשיבה ניצב תמרור ב' - 36, ועל כן לא נתן דעתו למצב הצומת ונכנס לתוך הצומת מבלי לנהוג משנה זהירות כמתחייב בכניסה לצומת ומבלי ליתן זכות קדימה לרכב המשיבה אשר נמצא בימין לו.

לפיכך, קבע אחריות מלאה של נהג המערערים להתנגשות האמורה כשהוא דוחה את טענות המערערים כי נהג רכב המשיבה נסע במהירות מופרזת וכן הטענות בדבר אשם תורם.

אשר לגובה הנזק, בהעדר ראיות לסתור, קיבל את תביעת המשיבה במלואה ודחה את תביעת המערערים, תוך חיובם בהוצאות.

4.         בערעור שבפני, טענו המערערים כנגד קביעת האחריות וגובה הנזק. טען ב"כ המערערים כי שגה בית המשפט קמא את העדיף את גרסת המשיבה, באשר לנסיבות האירוע, על פני גרסת המערערים  בפרט, כאשר נהג רכב המשיבה לא התייצב ליתן עדות והעדות היחידה מטעם המשיבה, לענין פרטי האירוע, היתה של נוסעת שישבה ברכב לצד הנהג.

            לטענת ב"כ המערערים, אי התייצבות נהג רכב המשיבה ליתן עדות יש בה כדי לפעול לרעת המשיבה ולכרסם בתשתית הראייתית של המשיבה.

עוד טען ב"כ המערערים, כי שגה בית המשפט קמא עת לא נתן דעתו להיקף נזקי הרכוש שנגרמו לרכב המשיבה, שהגיע לסך של 62,661 ש"ח,  באופן המלמד, לטענתו, כי רכב המשיבה נסע במהירות גבוהה אשר אינה תואמת את תנאי הדרך.

כמו כן, טענו המערערים כי שגה בית המשפט קמא משלא נתן את המשקל הראוי למיקום הנזקים בכלי רכבם, כשהוא מציין שרכב המשיבה פגע עם חזיתו בדלת ימנית אחורית של רכב המערערים, במובן זה שנכון היה להסיק את המסקנה שרכב המשיבה נכנס במהירות מופרזת אל תוך הצומת, בעת שהיה תפוס על ידי רכב המערערים, ולכן פגע עם חזיתו בדלת הימנית האחורית של רכב המערערים. עוד טען ב"כ המערערים, כי שגה בית המשפט קמא עת קבע שבזמן האירוע לא נמצא בצומת תמרור ב' - 36 בכיוון נסיעת נהג המשיבה.

            בסיכומו של דבר, טען ב"כ המערערים כי יש לקבל את הערעור ולדחות את תביעת המשיבה ולחילופין להטיל אשם תורם על נהג רכב המשיבה.

            טענה ממשית לענין שיעור הנזק, לא נטענה.

5.         מנגד טען ב"כ המשיבה אודות נכונות פסק דינו של בית משפט קמא והוסיף והדגיש כי העדר מתן עדות של נהג רכב המשיבה, אינו יכול לפעול כנגדה מאחר והוסכם בין הצדדים,  על פי המוצהר לפרוטוקול, כי עדותו של נהג המשיבה לא תישמע.

            לגופם  של דברים טען ב"כ המשיבה כי אין לגזור מהיקף הנזקים שנגרמו לרכב המשיבה את מהירות נסיעת הרכב וכך גם אין לגזור ממיקום הפגיעה ברכב המערערים את שאלת האחריות.

            אשר לייחוס אשם תורם, טען ב"כ המשיבה כי המדובר בעניין שבעובדה המסור לשיקול דעתו של בית המשפט שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור, להתערב.

6.         לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי אין להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא, למעט סוגיית ייחוס אשם תורם למשיבה.

            פסק דינו של בית המשפט קמא, מבוסס על תשתית עובדתית, ראייתית שבאה בפניו ומרביתה עדות של עדי ראיה מהם התרשם בית המשפט קמא. בקביעותיו העובדתיות, אפוא, לא מצאתי לנכון להתערב.

            השאלה היחידה שניתן להתערב בה, מתייחסת לשאלה כיצד היה על נהגי הרכבים להתנהג בעת כניסתם לצומת. כאשר מדובר בצומת נטול תמרורים, חל הכלל הבסיסי של מתן זכות קדימה לרכב הבא מימין (תקנה 64 לתקנות התעבורה). לצד כלל זה קיימת החובה הכללית לפיה, כניסה לצומת תיעשה בזהירות לאחר שנבחן שהצומת פנוי (ראה תקנה 65 לתקנות התעבורה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>